אירופה והיהודים ובעיית הזהות לפני שהתגבש המושג אירופה ברצון לאחד את היבשת כישות גאופוליטית , הוא סימן את בנייתה של תרבות ודרך חיים במשך מאות שנים . נהוג להגדיר את התרבות הזאת כיהודית-נוצרית מצד אחד ולהדגיש שהיא נובעת מן המורשת הכפולה של אתונה וירושלים מצד שני . אירופה היא התנ"ך והיוונים . והשאלות העולות בעניין זה הן : מה הן למעשה משמעותן והצדקתן של האמירות הללו ? האם יש להבינן כניסיון פיוס חוזר ונשנה ? או שמא יש להבינן כביטוי לעימות גורלי בין דרישות מתחרות זו בזו וסותרות זו את זו ? אנו מבקשים להשיב על השאלות הללו תוך התייחסות הן לנתונים היסטוריים הן לניתוח תורות תאולוגיות , פילוסופיות ופוליטיות . ויש להדגיש שהמצב מורכב מאוד , שהרי מתח רב מאפיין את היחסים השוררים בין ההלניזם היווני לבין המונותאיזם העברי . מתח זה ניכר בהשקפה הנוצרית מבית מדרשו של פאולוס , והוא הועבר לתודעה האירופית דרך העולם הערבי-המוסלמי . בני יוון העתיקה ביקשו להבין את היקום שנתפס בממשותו והבינו אותו במובנו התאורטי וההגיוני , ואילו האדם העברי בא לעולם כדי להשלימו , והוא מתייחס אליו כאל מפעל או תכנית שיש לממשה . אצל היו...
אל הספר