ענישת בריבוי עברות רות קנאי א . מביא : הצגת הבעיה קביעת העונש היא אחד התפקידים הקשים של השופט . ברבע האחרון של המאה העשרים מתקיים דיון רב בנושא קשה זה . הוא נסב על מטרות הענישה ושיקוליה , אי האחידות בענישה ועל הצורך בהבניית שיקול הדעת של השופט בגזירת הדין . החל בשנות השמונים של המאה העשרים אנו עדים לשינויים רבים שנעשו בשיטות המשפט השונות בתחום זה של קביעת העונש . עיקרון חשוב בענישה הוא עקרון ההלימה . עיקרון זה דורש שחומרת העונש תהלום את חומרת העברה , שתהיה התאמה בין חומרת העונש לחומרת העברה ' . עיקרון זה תופש היום מקום חשוב בשיטות משפט רבות . אין זה אומר שאין אפשרות לחרוג ממנו ( למשל , על סמך שיקולים של שיקום העבריין , ( אבל הוא נחשב כיום לעיקרון מרכזי , שיש להצדיק את החריגה ממנו . ניתן לראות בעקרון ההלימה ביטוי של גישה גמולית בענישה . המשמעות של השיקול הגמולי כיום היא שמירה על יחס הולם בין חומרת העונש לחומרת העברה . יש לתת לנאשם את העונש המגיע לו בהתאם לחומרת העברה שעבר . אך לעקרון * לזכר פרופ' יונה כהן ז"ל , שקירבני לקירמינולוגיה . ** נוסח מוקדם של מאמר זה ניתן כהרצאה בכינוס ה 13 של...
אל הספר