י . משה רבינו מגמתם של חז"ל להגן בכל מחיר על כבודם של ישראל ולהתנגד במלוא מרצם לכל מי שיפצה את פיו בגנותם ניכרת ביותר ביחסם הביקורתי החריף לאב הנביאים' משה רבינו , ששימש אב טיפוס לנבואה הישראלית . ברם , במקרה של משה — שכולו אומד דרשני — נוספו נסיבות אחרות , ביחוד הפולמוס האידיאולוגי עם הנצרות ושאר כיתות שוליות שביהדות שגרמו לבך שחכמי התלמוד והמדרש הטיחו מנה גדושה של ביקורת על משה' הרבה יותר מאשר על כל נביא אחר . בהקשר לנושא שלנו נסתפק בשני מקרים בהם התבטא משה שלא כהוגן על ישראל' ונענש — בפעם הראשונה לכאורה עונש סמלי בלבד , ואילו בפעם השנית עונש חמור ביותר : " ויען משה ויאמר : והן לא יאמינו לי ולא ישמעו בקלי , כי יאמרו ו לא נראה אליך ה "' ( שמות ד , א . ( " ויאמן העם וישמעו כי פקד ה' את בני ישראל וכי ראה את ענים ויקדו וישתחוו" ( שם ד , לא . ( סופו של הפרק מלמד על תחילתו . ישראל היו "מאמינים בני מאמינים , " ומשה בעצם חשד בכשרים . פקפוקו של משה אם בני ישראל יאמינו בו ובשליחותו לא רק נראה כפגיעה חמורה בכבודם של ישראל' אלא היווה מעין הוצאת לשון הרע עליהם שעונשה ההכרחית בצידה : " אמר ריש לקי...
אל הספר