פרק ל"א איוב מתאר את דרכו בחיים ואת העקרונות המוסריים המנחים אותו . בכל נושא הוא מוסיף את העונש שהיה ראוי לבוא עליו אילו לא היה מקיים עקרונות אלו . מתוך זה משתמעת תלונה ו אם כן , מדוע באו עלי הייסורים ? אבל איוב אינו אומר זאת במפורש . [ יש המפרשים פסוק ( ב ) כשאלה צינית . איזה חלק נתן לי הי בתמורה ? איד ונכר ( פסוק ג !( פירוש זה הוא ברוח תלונתו של איוב בכל הספר עד כאן על העוול שנגרם לו . אבל לפי המשך הפרק נראה שהפירוש הנכון הוא שאיוב מדבר בפרק זה על ערכים , ומה ראוי לבוא על החוטאים בהם , ומובן שהוא לא חטא בדברים אלו , ואינו מתחשבן כלל עם הסבל שבא עליו , ואינו טוען כלל ששמירת הערכים אינה משתלמת . למשל בפסוקים ט , י מדובר בחטא שאיוב לא חטא ובעונש שלא בא עליו . [ ( א ) ברית כרתי לעיני , ומה אתבונן על-בתולה . ( ב ) ומה חלק אלוה ממעל , ונחלת שדי ממרומים . התנהגות כזאת היא חלק אלוה ונחלת שדי . ( ג ) הלא-איד לעול , ונכר לפןעלי און . למי שיחטא בכך ראוי איד , גורל רע . נכר - מלשון התנכרות . פועלי און - עושי רע . ( ד ) הלא- הוא יראה ךךכי , וכל-צעדי יספור . הוא - ה . ' ( ה ) אם-הלכתי עם-שוא , ותח...
אל הספר