( 1096 ) , כאשר בימי מסע הצלב הראשון נרדפו והושמדו קהילות יהודיות בארצות הריין ( ביניהן : קהילות קולוניה , שו"ם
= שפירא , וורמיזא ומננצא , ועוד ) . על כן מנהגי האבלות היו לזכר הקדושים שנספו . ל"ג
בעומר מציין את הפסקת ימי האבל . ע"ש
לדוד ה' אורי וישעי מזמור כז בתהילים , שלפי מנהג הספרדים אומרים אותו , יחד עם פרקי תהילים אחרים , בין מנחה למעריב בכל יום . בקהילות אשכנז נתיחד מזמור זה לימי הסליחות והוא נאמר מראש - חודש אלול ועד לאחר " הושענא רבה " פעמיים ביום : בשחרית ובמנחה או בערבית . המזמור נחלק לשני חלקים ברורים שהקשר ביניהם טעון הסבר . חלק אחד הוא מזמור של בטחון ומשאלה " לחזות בנעם ה' ולבקר בהיכלו",
ואילו החלק השני הוא מזמור של תחינה ובקשה לעזרה . את קביעת אמירתו של מזמור כז ביהדות אשכנז לימי הסליחות והרחמים מייחסים לר' שבתי מראשקוב ( 1788 ) בעיבודו לסידורו של האר"י
. את הקביעה הוא קבע בהסתמכו על דברי המדרש למזמור : " אורנג' - זה ראש - השנה ; " ישעי"-
זה יום הכיפורים . ויש מי שהוסיפו : " יצפנני בסכה"-
זה סוכות . יש המייחסים את אמירת מזמור כז בימי הסליחות והרחמים לכך שבמזמור כז ...
אל הספר