שירי ההלל נאמרים בעמידה בראשי - חודשים , בשלוש רגלים , בשמונת ימי החנוכה , ביום העצמאות וביום ירושלים לפני קריאת התודה . הם נכללים גם בהגדה של פסח : שני מזמורים לפני הסעודה , והשאר אחריה . בראשי - חודשים ובששת הימים האחרונים של פסח אומרים רק " חצי הלל".
היינו , מדלגים על אחד - עשר פסוקים ראשונים של מזמור קטו וקטז . בכל שאר הזמנים " גומרים את ההלל",
היינו אומרים אותו בשלמותו . בחו"ל
שבי נוהג יום טוב שני של גלויות " גומדים את ההלל"ב
" בבט"ח
"(
שני ימים ראשונים של פסח , שני ימים של שבועות , תשעה ימים של סוכות , שמונה ימים של חנוכה ) . פרנו לשבת וראש - חודש , שבת וחג , שבת וחנוכה אין קוראים את ההלל בשבת , שכן , שבת אינה מועד . הוא הדין גם בראש - השנה וביום הכיפורים : " אפשר מלך יושב על כסא דין , ספרי החיים וספרי המתים פתוחים לפניו וישראל אומדים שירה לפניו ?"(
ראש השנה לב ע"ב
) . גם בפודים אין קוראים את ההלל משום שאין אומרים שירה על נס שאירע בחוץ לארץ . יר"ר
הלל הגדול מזמור קלו שבתהילים הנאמר בשבתות ובמועדים , כנספח לפסוקי דזמרא שבתפילת שחרית , בהגדת פסח ובתענית על עצירת גשמים . עדו...
אל הספר