האל בתעצומות עזך

השבת"( שמות לה , ג ) , כבנין אב לשאר מלאכות , כן גם בצאת השבת מסמלת הבערת האש את היתר כל המלאכות . האגדה קשרה את הברכה הזאת לאדם הראשון . " כיון ששקעה חמה במוצאי שבת , התחיל החושך ממשמש ובא ונתירא אדם הראשון . מה עשה הקב"ה ? זימן לו שני רעפים והקישן זה לזה ויצא מהן אור , וברך עליה . מה ברך עליה ? - בורא מאורי האש'"( בראשית רבה , פרשה יא ) . הברכה הרביעית , המיוחדת להבדלה של מוצאי שבת , היא ברכת הבשמים . הברכה היא עתיקה ; המשנה ( ברכות פרק ח משנה ה ) מזכירה מחלוקת בית שמאי ובית הלל על אודותיה . אולם במקורות התלמודיים לא צוין טעם ברכה זו . האחרונים כתבו שהבשמים נועדו " להשיב הנפש שהיא כואבת מיציאת השבת"( טור אורח חיים סי' רצז ) . מנהגים עממיים רבים קשורים בהבדלה . כדי ליהנות מהאור בעת ברכת " בורא מאורי האש", נוהגים לכופף את האצבעות כדי ליצור פינות חושך לעומת האור . אחרים מסתכלים באור המשתקף בציפורניים . נוהגים למלא את הכוס עד שיזל ממנה קצת יין , לסמל את השפע הצפוי בשבוע המתחיל באותה שעה . ההבדלה היתה נושא חביב גם על בעלי אמנויות . המפורסם שבהם - ה " הדס", קופסת הבשמים . אצל יהודים ...  אל הספר
ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור