ח . האירגון הקהילתי דפוסי ההנהגה הקולקטיבית שהיתה קיימת בירושלים ברבע האחרון של המאה הט"ו היתה מורכבת מכתריסר וחצי בעלי תפקידים : ה"פרנס , " ה"דיינים , " ה"משכילים" ( חכמים , ( ה"רבנים" וה"שופטים" ( הזקנים ) ונציג מטעמו של הנגיד , המכונה "וויצו נגיד" ( סגן הנגיד . '( כמדומה שאותו מבנה של הנהגה קולקטיבית לא היה קיים בקהילה היהודית של ראשית המאה הט"ז , שהרי נפל דבר בקורותיה של קהילת ירושלים החל משנות השמונים של המאה הט"ו . מצד אחד עבר על הקהילה הירושלמית משבר חברתי קשה כתוצאה מהתנהגותם השרירותית של הזקנים , שהדיו נשתמרו באיגרתו הראשונה של ר' עובדיה מברטנורא מירושלים בשנת רמ"ח . מאידך , שנים אחדות לאחר מכן , בשנים 1502 151 7 ישב על כס הנגידות אחרון הנגידים שבמצרים , ר' יצחק שולאל . יותר מכל קודמיו במשרת הנגידות ראה הוא לנגד עיניו את חשיבות הפיקוח ההדוק על כל אשר מתרחש בקהילות הארץ ישראליות . למעשה נטל הוא על עצמו סמכויות על באירגון החיים הקהילתיים בקהילות הגדולות ירושלים וצפת , וקרוב לודאי שגם הכניס שינויים רבי משמעות באירגון מוסדות ההנהגה הקהילתית , שהיו כפופים לו ישירות . אין זה מן ה...
אל הספר