ה . השכונה היהודית מסתבר שמקום ישיבתם של יהודי ירושלים באותה עת היה באיזור הרובע היהודי של ימינו . למקום זה עברו היהודים מהר ציון , ככל הנראה כבר במפנה המאות הי"ד . rum שכונה זו כונתה במקורותינו "ציון" , בלשון הערבים "צהיוך , כיון ששכונה זו גבלה בהר ציון , או משום שלפנים יהודי ירושלים ישבו בהר ציון . שכונה זו אף כונתה בפי הערבים " הארת אל יהוד , " היינו שכונת היהודים . תיאורים חלקיים על מיקומה של השכונה היהודית מצויים בכמה בכמה מקורות עבריים , בגון , בדברי ר' משה באסולה : "ואמר לי הנגיד יצ"ו שגם בירושלם מקום היהודים הוא מהר ציון עד סמוך לבית המקדש" . ממקורות ערביים ותורכיים מסוף התקופה הממלוכית ואף מראשית התקופה העות'מאנית , ניתן להגדיר שטחה של שכונה זו ביתר דיוק . שטחה של השכונה היהודית היה ברצף טריטוריאלי בתוך שלש שבונות : שרף , ( Sharaf ) חרת א רישה ( HartaRisha ) ומסלח . ( Masiakh ) שכונת "שרף" נמצאת בקרבת הר ציון במערב , בסמוך לחרם , וגובלת מצפון ברחוב דוד . בשכונה זו נכלל " טריק אל מסלח" — רחוב היהודים . "חרת א רישה , " גובלת ברחוב היהודים ממערב , בין רחוב היהודים ובין שכונת היעק...
אל הספר