ב . התפרושת היישובית בארץ ישראל ממקורות עבריים שונים , מסמכים תורכיים ויומנים של עולי רגל נוצריים , עולה תמונה אמנם בלתי שלימה על ההתיישבות היהודית בארץ ישראל במאה הט"ז . מן הרשימות החלקיות של משלמי המס שנמצאו בארכיונים התורכיים בקושטא , ניתן אף לקבל מושג כלשהו על גודלן של קהילות יהודיות במקומות שונים , הן בערים והן בכפרים שבצפון הארץ . מלבד ירושלים וצפת , שעניינן עוד ידון להלן בנפרד , ישבו יהודים בערים אחדות ובכפרים שונים בעיקר בצפונה של . fnx , 7 בערי הדרום והמרכז מצינו קהילות יהודיות בערים הבאות : חברון , נמצאת בסנגיק ירושלים . בעיר זו מצוי היה יישוב יהודי זעיר . בשנות השמונים של המאה הט"ו נמנו בעיר זו 20 משפחות יהודיות . מתעודה שטיבה אינו ברור , עולה שעם הכיבוש העות'מאני בשנת 1516 נפגעה קשות קהילת חברון , ורבים מיהודי העיר מצאו את מותם בפרעות שפרע בהם ההמון . מסתבר שמה שמאפיין את האוכלוסיה היהודית בחברון לאחר הכיבוש העות'מאני — עלייה ושפל . לפי נתונים ששרדו בידינו , שאינם בהכרח משקפים את המציאות לאשורה , ישבו בחברון במהלך המאה הט"ז בין 8 ל 20 משפחות בלבד . ר' משה באסולה מציין בשנת ...
אל הספר