בין ימין לשמאל בציונות הדתית יואל פינקלמן לאורך ההיסטוריה שלה עמלה האורתודוקסיה הציונית דתית ליצור תרבות לאומית המשלבת בין המסורת הדתית היהודית ובין תחומים רחבים בחברה ובתרבות בישראל . ציונים דתיים רבים רצו לא רק מדינה של יהודים אלא מדינה יהודית שהלאומיות היהודית בה גדושה בתוכן יהודי . במאמר זה אבדוק את הדרכים שבאמצעותן שני מחנות אידיאולוגיים בציבור הציוני דתי העכשווי משתדלים ליישם חזון זה , ואת האתגרים העומדים לפניהם . אכנה את שני המחנות בשם "הציונות הדתית הימנית" ( צד"י ) ו"הציונות הדתית השמאלית" ( צד"ש . ( בצד"י אני כולל מוסדות דוגמת ישיבת מרכז הרב ( ורוב הישיבות הגבוהות הציוניות , ( גוש אמונים , והרוח הנושבת בתנועות הנוער דוגמת בני עקיבא ואריאל . האידיאולוגיה הנשמעת ממוסדות אלה מובילה את הקו האידיאולוגי של הציונות הדתית . גישת הצד"י גם הצליחה לכבוש את הבכורה במוסדות החינוך של הציונות הדתית . בצד"ש אני כולל ארגונים דוגמת תנועת מימד , נתיבות שלום , מכון שלום הרטמן , ומספר לא מבוטל של אנשי רוח ואקדמיה מאוניברסיטת בר אילן ומהאוניברסיטה העברית בירושלים . קבוצה זו אמנם קטנה בהרבה ממקבילת...
אל הספר