נשים במעמד הר סיני הדרה והכלה במדרשי תנאים חנה ספראי הביקורת הפמיניסטית המקראית מרבה לעסוק בשאלת המגדר והלשון המקראית . ניתן לסכם ולומר שביקורת פמיניסטית אוהדת טוענת שיש לקרוא את התצורה המקראית הזכרית כלשון כוללת , שאינה מדירה על בסיס מגדרי . כלומר , למרות שהלשון לשון זכר , אין לה משמעות המרחיקה את הנשים . עם זאת , יש לבחון כל פרשה ופרשה ולברר באיזו מידה ניתן ליישם בה פרשנות מכלילה - הכוללת נשים וגברים כאחד - על בסיס פשט הכתובים . הדברים הם רבי משמעות במיוחד , בבואנו לקרוא את סיפור מעמד הר סיני . הכתוב בשמות יט מדבר לעם כולו . הפנייה היא לבית יעקב ולבני ישראל ( שם , ג , ( או לזקני העם ( שם , ז . ( לכאורה , ניתן לקרוא את הדברים ככוללים את כל מרכיבי העם , אבל את ההוראות המפורטות שם קשה יותר לקרוא כמתייחסות לשני המינים כאחד . לדוגמה ו י "אל תגשו אל אשה" ( שם , טו ) פונה ללא ספק לגברים . כלומר , לפי פשוטו ניתן היה לומר שכאשר הכתוב מדבר אל העם , זקניו או כהניו ( שם , כב , ( הוא פונה אל הגברים בלבד , שכן הפנייה היא אל העם " ) ויאמר אל העם ( " אך מכוונת לעמדת הגברים שביניהם " ) אל תגשו אל אשה...
אל הספר