ערכה החיובי של הלשון ומקומה של העברית עם הגל , שבה ההיסטוריה של הפילוסופיה ונאחזה בלשון . אנו עדים לנטייה זהה , להשיב ללשון את ערכה החיובי בהתפתחות המסורת היהודית . העובדה שקרוכמאל לא סיים את ספרו והמקום המצומצם יחסית שהקדיש בו לדיון בלשון , לא אפשרו לו כמובן להמחיש את דבריו בדוגמאות של ממש ואף לא לפתח את טיעוניו מעבר להרהורים כלליים אלה על הלשון . עם זאת , כתיבתו של "מורה נבוכי הזמן " בעברית ותשומת הלב שניתנה בו לסמנטיקה ולפרטים בעניין הכתיב של השפה העברית , העמדה החיובית כלפי הפירוש המדרשי , ההפניות הרבות לכתבי אבן עזרא ולאטימולוגיות שלו - כל אלה מצדיקים במובלע את הדעה בדבר קיומו של קשר מהותי בין החשיבה ובין הלשון ועל מקומה של העברית כביטוי מועדף של מחשבת היהדות . ברוח זו מכריז קרוכמאל שהיעלמות כמעט כל היצירה הספרותית מן התקופה ההלניסטית היא "בלי ספק לענוש להם על עזבם את השפה הקדושה מורשה . יראה דור אחרון ויקח מוסר " ( מורה נבוכי הזמן , עמ ' . ( 143 כמו כן , הוא חושב שפירושו של פילון האלכסנדרוני , המבוסס "על העתקה היוונית של השבעים שנתנסחה בהרבה שינויים מן העברי , " מוכיח בבירור שלא ...
אל הספר