ייסוד מסורת פרשנית הטקסט הכתוב , הסגור והחתום , מבקש ביאור ודורש פרשנות . החיפוש הבלתי נלאה אחר משמעותן של המילים המקראיות הותיר חותם בל יימחה בחיי העם היהודי , שמבחינתו אין חיי התורה נפרדים מחייו שלו , כי הם המבטיחים את היסוד החיוני לאחדותו . וכבר ציינו רבים לפנינו את קו ההיכר הזה של המסורת היהודית , המוסיפה פירוש על פירוש תוך יצירה פורייה של משמעויות חדשות בלא לאות . אמנם הפרשנויות החדשניות , המתחדשות , מבטאות נקודת ראות מיוחדת , אישית , של כל מפרש ומפרש , אלא שפרשנות זו נטמעת בתהליך המתמיד של ההתגלות המצטרפת בהיסטוריה לתורה שאינה חדלה לגלות את עושר "סודותיה " למי שחוקרה 3 ביראה ובאהבה . ראוי להדגיש שהחשיפה הזאת מבוססת בראש ובראשונה על תאוריה מובלעת לא רק על מהות הלשון בכלל , אלא גם על ייחודיותה של השפה העברית . ואין הדברים אמורים במיסטיקה של הלשון , אלא דווקא בנקודת ראות פנימית של היהדות בדבר מקורה האלוהי של השפה העברית , שאמנם אין מדברים עליה , אך היא מקובלת . הודות לחשיבות מיוחדת זו , התורה אמורה להביע משמעות שמעבר למה שהיא אומרת , לדרוש את פתיחתה מתוך נקודת המוצא של הסימנים , המי...
אל הספר