. 2 הפרטת הקרקעות והדיור הציבורי : הפכפכותו של השיח האתנו רפובליקני היוזמה שנקט מינהל מקרקעי ישראל לשנות את ייעוד הקרקע החקלאית הביאה כאמור לתביעה שהגישו הקיבוצים והמושבים לפיצוי הולם בעבור אובדן מקור ההכנסה שלהם מחקלאות . השפה שבה השתמשו החקלאים ליצירת הלגיטימציה הערכית לתביעתם נשאה ( וממשיכה לשאת ) חותם אתנו רפובליקני . שפה זו חתרה למרבה האירוניה תחת התפיסה שראתה בחברה היהודית קולקטיב לאומי הומוגני . החקלאים דיברו בשמם של ערכים לאומיים קולקטיביסטיים , אך עם זאת ראו בעצמם את צאצאיו של דור המייסדים וביקשו שהמדינה תעשה צדק עם אבותיהם ועמם , צדק שאמור להבטיח להם זכויות יתר . מכאן שבשעה שהחקלאים דיברו בזכות חיזוקו של המפעל הציוני , הם תבעו לעצמם זכויות מיוחדות בשם תרומתם הייחודית "לגאולת האדמה בימי ראשית היישוב שהעמיד את הקיבוצים בראש המחנה הלאומי . " הם תבעו שהמדינה תפצה אותם על הקורבן שהם הקריבו על מזבח גאולת האדמה באמצעות העברת הבעלות המלאה או החלקית עליה לידיהם . שרגא בירן , חבר קיבוץ לשעבר וכיום עורך דין שעיקר עיסוקו הפשרת אדמות חקלאיות , כתב : הבעיה המרכזית של הדורות הבאים [ של החק...
אל הספר