א . חוק השבות : גרסה קהילתנית ליברלית חלק ניכר מהספרות המחקרית העוסק במדיניות ההגירה של ישראל מציב אותה בין הפרשנות המרחיבה של הגישה הליברלית הגלובליסטית לבין הפרשנות המגבילה שלה . ספרות מחקרית זו מציעה הצדקה למדיניות ההגירה של ישראל - שבמרכזה חוק השבות - על בסיס זכותה של המדינה להטיל מגבלות תרבותיות לאומיות על כניסת מהגרים אליה , על בסיס זכותם של מהגרים פוטנציאליים להגר אל המדינה שבה הם רואים את מרכז הווייתם 59 הלאומית ועל בסיס זכותה לקדם את האינטרסים הלאומיים שלה . לבחינת הצדקה זו אתמקד בשלושה מאמרים : מאמריו של חיים גנז ( 1998 , 1995 ) ומאמרו של אסא כשר . ( 2000 ) שני החוקרים מציעים בחינה שיטתית לתוקפה של הצדקה זו מנקודת המבט הליברלית . גם גנז וגם כשר מניחים מסגרת תיאורטית היונקת מגישה גלובליסטית וליברלית של צדק חלוקתי בתחום ההגירה . עם זאת אחד ההבדלים המשמעותיים בין עמדותיהם הוא שגנז עורך הבחנה חד משמעית בין ההצדקה העקרונית ( דה יורה ) של חוק השבות לבין בחינת ההצדקה המעשית ( דה פקטו ) שלו , ואילו כשר נוטה למזג בין שתי ההצדקות האלה . רוצה לומר , בעוד שגנז משתמש בשיח זה כדי להעריך אם...
אל הספר