פרק שלישי מדיניות חינוך ותרבות: מהטרוגניות תרבותית לרב־תרבותיות?

פרק שלישי מדיניות חינוך ותרבות : מהטרוגניות תרבותית לרב תרבותיות ? הרב תרבותיות צריכה לקרוא תיגר על המשימה שתכליתה הבלעדית מתן ייצוג מחודש להבדלים התרבותיים בתוכניות הלימודים ; היא גם צריכה לחנך את התלמידים בדבר ההכרח לחבר בין הביטוי לגיוון [ התרבותי הקיים בחברה ] לבין המאבקים על התנאים החומריים האמיתיים המבנים את חיי היום יום . ( Giroux 1994 , 340 ) בפרקים הקודמים עמדתי על נטייתה של הלאומיות בכלל ושל הלאומיות האתנו רפובליקנית בפרט לעודד פרקטיקות המוציאות קבוצות חברתיות מסוימות אל מחוץ לגבולותיו של הקולקטיב הלאומי ודוחקות קבוצות אחרות לשוליו . פרקטיקות אלה , כפי שבאבא טוען , נגזרות מטבעה של הלאומיות כ"צורה של עיבוד וביטוי תרבותי" . ( Bhabha 1994 , 308 ) הן משקפות את תרומתה המכרעת של הלאומיות להפעלתם של תהליכי האחדה ופיצול חברתיים הפועלים בעת ובעונה אחת ; בשעה שהן תורמות ליצירתו של קולקטיב לאומי הומוגני , הן מעודדות את יצירתן של היררכיות נוקשות בין הקבוצות המרכיבות אותו . את חלקו הראשון של הפרק שלהלן אקדיש לסקירה קצרה של האופנים שבהם הלאומיות האתנו רפובליקנית פועלת בתחום החינוך . בכוונ...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד