בית המדינה שלי זה הרחוב. זה מה שאני מכיר,וזו הסיבה שאני רוצה להישאר כאן. ברחובות של הארץ הזאת, למרות המשטרה, אני מרגיש בטוח. בחמש בבוקר אני יכול להירדם על ספסל ברחוב, ולהרגיש בבית. צילם קרלוס זוניגה
מתוך:
עובדים וזרים
>
עובדים וזרים
>
פרק רביעי פניה הדיאלקטיים של הגירת עבודה: התוצאות הבלתי מכוונות אך הצפויות של גיוס מהגרי עבודה
>
ג. ניצניה של מדיניות הגירה ממשלתית במדינת לא הגירה?
>
1. המאבק על אזרוח הילדים או גלגולה של הצעה?
אל הספר