הלוויה ירושלמית אביגיל אנטמן פתיחה החלום השמיני בסרט חלומות , ( 1990 ) סרטו של הבמאי היפני אקירה קורוסאווה , מתאר הלוויה יפנית כפרית ססגונית : קבוצת ילדים הולכת בראש התהלוכה ומפזרת עלי כותרת לאורך הדרך , אחריהם פוסעת תזמורת ומשמיעה מרש עליז , וקבוצה של מבוגרים וזקנים מלווים את התזמורת בשירת יבבות ואנחות קצבית בלי מילים . הם נושאים ארון מכוסה אריג פרחוני אדום . המלווים לבושים בבגדים צבעוניים ונעים בתנועות ריקוד . מקום הלוויה מלבבת זו הוא בחורשה זרועה פרחים . הכפר מכונה "כפר טחנות המים" על שום גלגלי העץ המונעים מכוח זרימת הנהר . ההלוויה היפנית היא מסע שכולו חגיגת טבע , שירה וריקוד משום שהיא מייצגת תפיסת עולם הרואה במוות אירוע ככל אירוע אחר במעגל החיים . הנהר הזורם וגלגלי טחנות המים המסתובבים ממחישים שהחיים ממשיכים במסעם . ההלוויה הירושלמית שעליה אני כותבת כאן דומה להלוויה היפנית בהיבט אחד בלבד : המסע . בשתי ההלוויות נושאים את המת אל מקום הקבורה , והמסע הוא חלק בלתי נפרד מן הטקס . בכל שאר ההיבטים מבטאות שתי ההלוויות תפיסות עולם שונות . מהי תפיסת החיים והמוות המעוצבת בהלוויה הירושלמית ? מי...
אל הספר