אל"ף בי"ת של זמן

אל" ףבי " ת של זמן זלי גורביץ ' אני רוצה להציע מעין הקדמה , לא הקדמה שהיא תמצית של הבא אחריה , כמוסה של מה שיתפתח , כמו הדיון המפורסם בהקדמה ל"פנומנולוגיה של הרוח" של הגל , אלא הקדמה מלשון "בא קודם" ( אם אמנם בא קודם . ( כוונתי היא למשפחת המילים ( בלשונו של ויטגנשטיין ) של מה שאין לו שם , אבל אנחנו מכנים אותו במונח הכולל : "זמן . " המילה "זמן" אינה אלא חברה במשפחת מילים , לא יותר מאשר מילה בין מילים אחיות , וספק אם דווקא שמה הוא הראוי לשמש שם למשפחה . במובן זה כוונתי היא לפזר יותר מאשר לאחד את מושגי הזמן בשפה העברית ולראותם קשורים זה לזה ונפרדים זה מזה ; כוונתי לחשוב על הזמן במונחים פזורים , כלומר על הזמן כמושג רוחבי יותר מאשר כמושג כולל או ליניארי . זאת מתוך הכרה בכך שבשפה המילה "זמן" היא השלטת והכוללת ביותר ; היא המושג הגנרי של המשפחה או של החבורה כולה המוזמנת או הזמינה לדיון , ומסביבה רוחשות ומדברות מילים אחרות הכלולות בה כביכול : עולם , נצח , יום , שעה , רגע , יום יום , יומיום , עת , כעת , מעת לעת , עוד מעט , אחר כך , תקופה , עד , עידן , חלד , קודם , קדם , מוקדם , מאוחר , אחרי , הי...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד