הצמצום , השבירה והתיקון : אקסטזה מחסנת לעומת מדיטציה מאיינת אני רוצה להסביר את המהלך המתרחש בחוויית מוות של 'רצוא ושוב' במונחים קבליים או מיסטיים . בקבלה מתוארת התנהגות האדם כחיקוי פעולת האל . ( immitatio Dei ) בתוך הסבר זה אפשר לתאר את המשבר שחווה המיסטיקאי ה'מת' כתהליך של שבירת כלים , שבו מתוארת בקבלת האר '' י גם בריאת העולם . כדי לברוא את העולם צימצם האלוהים את עצמו ויצר מקום , חלל פנוי , שכביכול ריק מאלוהים . נוכחותו של האל בתוך החלל הפנוי הזה צומצמה לתוך 'כלים , ' אולם כלים אלו נשברו משום שלא היו יכולים להכיל את אור האינסוף , והכלים השבורים הללו הם העולם . החסידות , המקבלת את המיתוס הזה , רואה את האדם כמי שמוטל עליו לאסוף את הניצוצות האלוהיים שנפלו לתוך הכלים השבורים ולהעלותם לשורשם כדי לתקנם . שבירת הכלים הקמאית הזו מוסברת לעתים כקתרזיס אלוהי , " מעין זיכוך פנימי בתוך עולם האלוהות . זהו תהליך של התנתקות הנשמה הקוסמית מגופו של העולם הפיזי . באופן פרדוקסלי , דווקא התרחקותו של העולם ממקור חיותו זה , יוצרת אנרגית חיים מחודשת הממומשת על ידי העלאת ניצוצות התיקון . לדעתי שבירות כלים , מ...
אל הספר