מה עושה המטפל הגריאטרי ? או : מ'פיליפיניזם' טכני ל'שונמיתיזם' נפשי כאן חוזרת השאלה : האם גריאטריה היא פיתוח של הזקן וכיבודו או שהיא בגדר תחזוקה פיזית ? טענתי כאן תהיה שהתפיסה הרווחת של הזיקנה במערב , אשר ממנה נובעים גם דפוסי הפעולה של הגריאטריה , שוללת מן הזקן את ההיבט המיני של חייו . מאיירהוף וסימיק מסכמות את מחקרן על קריירת החיים במערב במשפטית הבאים : "בספרות האנתרופולוגית אין מידע רב ביחס לשאלה מה הם הנושאים האוניברסליים המיוחסים להזדקנות [ ... ] בעיה חשובה היא שההזדקנות היא למעשה חלק מרצף זמן ביולוגי . " כך שבהתייחסות לזמן הביולוגי מדובר בהידרדרות או בניוון אורגני שיוצר ניכור . השפה שאותה מזהות החוקרות ביחס לזיקנה היא שפה הגליאנית , הרואה בזיקנה שלב של ניוון שעבר זמנו ושיש להתגבר עליו . ברוח זו הן מוסיפות כי "אחת הסיבות להזנחת התחום על ידי אנתרופולוגים הינה התחמקות מלטפל בנושא , ויחס פסיכולוגי זה משותף להם ולחברה האמריקנית בכלל ' ° \ " כאן מקבלת קביעתו של גופמן , שמושבי זקנים הם בתי קברות חיים , את משמעותה הממשית . האשליה המתוקה היא שכיום , בעידן הקידמה הטכנולוגית , הארכת תוחלת החי...
אל הספר