מיניות ראוותנית בקפיטליזם המאוחר כדי להבין טוב יותר את פעולת המטוטלת שבין דיכוי לביטוי אפשר להיזכר שוב בטענתו הקלאסית של מקס וובר , שעל פיה הגזירה הקדומה וביטול האפשרות הפולחנית להיחלץ ממנה , הפכו את הכלכלה למדד לערכו של האדם בעיני האל , ואיפשרו את היווצרות הקפיטליזם . אם האל איננו מגלה מיהו הנבחר , וההיבחרות תלויה בהצלחה בעולם הזה , הרי שבהיעדר מדד להצלחה נכנס הכסף לתפקיד בהצלחה רבה , משום שביטויו בערכים מספריים מאפשר מדידה . טענתו של וובר באה להסביר את הרדיפה אחר רווחים גם במקרה שלאדם לא חסר כסף לפרנסתו . היותו של הכסף מדד להצלחתו בעולם , ומכאן גם לערכו בעיני האל , מסבירה את הפיכתו של הכסף למטרה בפני עצמה , משום שהיא מסמלת מעמד של נבחרות . מעמד זה נותר בעינו גם בתרבות המערבית הפוסט-נוצרית , אחרי שהדת הפכה לגורם שולי לכאורה . אולם הכלכלה איננה המדד היחיד . גן-העדן המצוי בתודעתו של המאמין הפרוטסטנטי , או של בן התרבות החילונית הפוסט-פרוטסטנטית , מעצב את האופן שבו הוא מצפה לראות את עצמו כמצליח , כנבחר האל . וובר הדגים בכלכלה את ההבניה הפרוטסטנטית של מושג ההצלחה בחיים , המכתיב את ההתנהגות...
אל הספר