תרבויות שונות , מוות אחד ? בקר מדבר על גבורתו של העומד לפני המוות . הוא קובע בהכללה כי "כאשר אנו רואים אדם העומד באומץ מול החיסול שלו , אנו משננים את הניצחון הגדול ביותר שאפשר לדמיין , וכך הגיבור הפך למרכז הכבוד האנושי / ... / כנראה מתחילת | ... | ההתפתחות האנושית ' . " ( evolution ) אני מסכים שהענקת כבוד לגיבור היא אולי תופעה אוניברסלית , אך אי אפשר להתעלם מחינוך עמוק המשפיע מעבר ל'חוקי האבולוציה' האוניברסלית , חינוך המעצב את ה'ייהרג ואל יעבור' הייחודי לכל חברה וחברה . אותו חינוך ייחודי הוא אשר יניע 'גיבורים ' לקבל בגאווה ובאומץ גזירת חיסול אישי . בתואר 'גיבור ' אנו מכתירים גם את אלה שהנכונות להקרבת חייהם למען מטרה חברתית , רחוקה מהם והלאה , כגון 'גיבורי תרבות' ודמויות מופת ' צדיקיות' של אנשים שיכבשו את יצרם . ' לכן אני חושב שלצורך דיוננו , עדיף לדבר על 'מרטיר' ( martyr ) מאשר על גיבור . המרטיר הוא דמות מופת בחברה מסוימת , הוא הקריב את חייו בשם ערכים מסוימים שאותה חברה מטפחת . בדמיוני אני יכול לתאר לעצמי שבקר מסתייג מגרירת הגבורה לתחום ההשפעה האי רציונלית של הדת . כמדען הוא היה מסתייג...
אל הספר