פרק ראשון : העולם הבא כפרוזדור לעולם הזה כפי שציינתי בהקדמה , ארנסט בקר היה זה שהבין יותר מרבים אחרים את הקשר בין מין למוות בקובעו כי הם 'אחים תאומים . ' היתה זו הקריאה בספרו המרתק 'הכחשת המוות' שפקחה את עיני , לא רק כדי להיווכח שהגירוש מגן-עדן משתקף בהבנת היחס בין עץ הדעת ( של המין , "והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד" בראשית ד , א ) לבין עץ החיים ( אשר באיסור האכילה ממנו נמנעו חיי האלמוות , ( אלא גם כדי להתוודע לאופן שבו המודעות ל'עירום' יוצרת את האדם-נחש ה ' ערום' שחי בכח 'הכחשת המוות . ' כשפגשתי לראשונה את ארנסט בקר , הוא היה מבוגר ממני בשמונה שנים אך גדול ממני במאה שנות יכולת בניתוח ובכתיבה רחבת אופקים . ממנו , כאנתרופולוג תרבותי , למדתי ( לטוב ולרע ) להתפרס על פני תחומים רבים כדי לפתח טיעון חדשני . העורכת המשותפת שלנו בהוצאת הספרים 'פריפרס' של מקמילן העריצה אותו בצדק כגאון שאין לו תחליף . העורכת כמעט נשקה את כפות רגליו כשצעד על השטיח האדום שההוצאה פרסה לפניו . בכנות , אני יכול לומר שכמי שעמד לפרסם באותם ימים את ספרו הראשון תחושת המועקה לנוכח החנופה הזאת לא עזבה אותי , וכאותו חרק של...
אל הספר