( 4 ) רכיב "קבלת מצוות" ומשמעותו המעשית הגיור כולל רכיב של קבלת מצוות בפני בית הדין . כפי שהראינו , קיימות מחלוקות מהותיות לגבי המשמעות המעשית של רכיב קבלת המצוות . בקוטב האחד דעות מקלות הרואות בכך דרישה שניתן לוותר עליה כליל , או לחלופין הצהרה כללית חסרת השלכות התנהגותיות . לפיכך , ההתנהגות המעשית של המתגייר לאחר הגיור אינה עניינו של בית הדין . בקוטב הנגדי מצויות דעות מחמירות הדוגלות בפיקוח מתמשך ומעקב לאחר גמר הגיור כדי לוודא שהמתגייר שומר בפועל על מצוות דתיות , כגון שבת וכשרות , לצד חינוך הילדים בבית ספר דתי . שתי הגישות הקוטביות אינן מקובלות על הרבנים העוסקים בפועל בגיור . עם זאת , נודעת חשיבות רבה לגישה המקובלת בסוגיה זו בקרב העוסקים בגיור . ככלל , גם אם אין גורם משמעותי הנוטה לפיקוח על המתגיירים לאחר טקס הגיור , בחינת אורח חייהם בתקופת ההכנה לגיור מהווה גורם משמעותי בתהליך . ככל שהגישה נוטה יותר לקוטב המחמיר מצטמצם הסיכוי לגיור בהיקף גדול מסיבה פשוטה - רובם המכריע של המתגיירים הפוטנציאליים , כפי שעולה ממאפייניה של קבוצה זו , לא יהפכו לדתיים , גם לא במשמעות הליברלית ביותר של המושג...
אל הספר