ב . ההלכה האורתודוקסית מול מציאות חברתית דתית משתנה אחד הדימויים הנפוצים ביותר ביחס להלכה האורתודוקסית בכלל , ולסמכויותיה בפרט , הוא השמרנות הרבה שלהן . על פי דימוי זה , ככל שהסמכות הדתית שבה מדובר שמרנית יותר בגישתה , כך גוברת השמירה הקפדנית על המסורת ההלכתית הישנה המסורה מדורי דורות , ופוחתת הנכונות לשנותה ולהתאימה למציאות המשתנה . על פי התפיסה השמרנית , גישות הנוטות להקל מבחינה הלכתית נתפסות כחידוש בלתי לגיטימי , שיש בו משום התקרבות בלתי ראויה ומסוכנת לגישות הבלתי לגיטימיות של הזרמים הדתיים הלא-אורתודוקסיים . בנוסף על כך , הנטייה להקל נתפסת כחלק מהשאיפה של דתיים מודרניים להיענות לתביעות חילוניות גם במחיר פריצה בלתי לגיטימית של גבולות ההלכה . בכל מקרה , הדימוי הנפוץ קושר את ההחמרה ההלכתית להמשכיות המסורת ההלכתית , ואת הפתיחות וההקלות ההלכתיות - לחידוש . עדות לכך היא סיסמת האורתודוקסיה השמרנית שאותה טבע רבי משה סופר , הידוע כחת"ם סופר , "חדש אסור מן התורה . " החדש , כל סוג של חדש , נאסר כאן בדרגת חומרה גבוהה , מן התורה , לעומת הישן שהוא ההמשך הלגיטימי הבלעדי של המסורת הדתית הישנה . המ...
אל הספר