ד . אברהם יהושע השל דברימ שנאמרו גערב אזכרה , תשל"ג יש מומנטים בחייו של אדם שבד , ם מרגיש הוא כצו הכרחי להגדיר את עצמו במלה אחת , או להגות במלים אחדות , שבהן הוא שואף לסכם את זהותו במידה המסוגלת לשמש כהגדרה סופית , נצחית , כזו שהוא רואה אותה למשל , בכתובת על מצבת קברו . במומנטים כאלה מתרחש בדרך כלל בחיי האדם איזה מאורע גורלי , המחייב אותו לטהר את עצמו מכל מוטיבציה שטחית ושולית ולהסתייג במוטיבציה מרכזית , חד פעמית — במוחלט שבאישיותו . ודומני , שמומנט כזה אני חי הערב באזכרה לנשמתו של אברהם יהושע השל . זהו בשבילי מומנט , שבו מרגיש אני כחובה מוסרית פנימית לנסות להגדיר את ארבע האמות האינטימיות ביותר , האותנטיות ביותר שלי , ללא מוטיבציות שוליות וללא חישובים בני חלוף . והנה , לו רוצה הייתי הערב למצוא את המשפט הראוי לסכם את זהותי אני , הייתי מעיד על עצמי בכנות שלימה , מלווה בהתרגשות ובחרדת קדש , על ידי שלוש מלים המהוות וריאציה של פסוק צנוע מספר בראשית , לאמור : " תלמיד אברהם א ; וכי ... " כן ! תלמידו של אברהם יהושע השל אנוכי ! כן הוא הדבר , היות וקשה לך למצוא ספר אחד שלי , או אפילו מאמר אחד ש...
אל הספר