אקדמה " שמש בכיפור תשל"ד דום ויעמוד השמש בחצי היום ולא אץ לבוא עד היום " . .. עד הנה מצלצלים באזני בהתלכדותם הפתאומית המצו ווצה של הפסוקים מנבואת ישעיה , שקראנו בתפלת שחרית של יום כיפור תשל"ד והצרימה של הצפירה , שזעזעה אותנו בזעקתה הדיסוננטית , חללה את קדושתו של שבת השבתון ושנתה עד התהום את חיינו . ... באותו היום לא היה ביכולתנו לשמוע אל הקול קורא , בו מתחילה ההפטרה של הנביא י "ואמר סלו סלו פנו דרך הרימו מכשול מדרך עמי , " והנה קם בדרך עמנו המכשול הדמוני והוצרכנו לשלם קרבנות אין מספר וללא תחליף . דומני שביום כיפור תשל"ד לא ננעלו כבכל שנה השערים בעת תפילת נעילה . קול השופר לא הרגיע את קול הצפירה . שמש בכיפור דום ויעמוד השמש בחצי יום ולא אץ לבוא עד היום ... ועד בכלל . עד הנה לא זכינו להרים המכשול . "עבר קציר כלה קיץ ואנחנו לא נושענו . " וחוששני שאחת הסיבות למבוכתנו ולרפייון ידינו היא אולי דווקא בעובדה , שאנו מטשטשים אותה : ההתלכדות שבין פרוץ המלחמה ובין עצם יום הכיפורים . בטוחני שלא במקרה בחר ישמעאל לעת התקפה את קודש קדשים שלנו , יום שבו אנו מפילים פור , הוא הגורל , בין השם ובין עזאזל . ...
אל הספר