ב . השפה הדתית : מהיגדים עובדתיים אל היגדים נורמטיביים כפי שכבר הוזכר המהלך הפרשני , המשמעותי והמקיף ביותר של סילוק העובדות ( כולל אלו המטאפיזיות ) מן השפה הדתית , תוך הענקת משמעות דתית חדשה , שמתאימה למאמין החי באקלים פוסט מודרני - נעשה על ידי "תרגום" היגדים עובדתיים להיגדים נורמטיביים . טרנספורמציה זו הכרחית עבור המאמין שאיננו יכול יותר להיין את התכנים העובדתיים של השפה הדתית , הן בשל התפכחותו מאשליית הכרת המטא נרטיב , והן בשל הכרתו הדתית כי האל ו"תוכניתו" אינם ניתנים להשגה . ההיסט מן התיאוריה אל הפרקטיקה שהוא אחד ממאפייניה של ההגות הנידונה , ניכר גם ב"תרגומם" של היגדי חיווי להיגדים נורמטיביים . הדת שמעוצבת עתה בעיקר כאורח חיים , מעוניינת להעניק לשפה הדתית משמעויות הקשורות לפרקטיקה זו . בשורות הבאות נעקוב אחר מגמה פרשנית זו , שמבקשת לתרגם את משפטי העובדה למשפטים נורמטיביים , כפי שהיא מתגלה בכמה דוגמאות מהגותם של סולובייצ'יק , ליבוביץ והרטמן , וביתר הרחבה ומודעות עצמית בהגותו של גולדמן .
אל הספר