מבוא בפרקים הקודמים ראינו כי ליבוביץ , גולדמן , הרטמן ובאופן פחות שיטתי - גם סולובייצ'יק , מדגישים שבחירתו של האדם לעבוד את אלוהיו אינה נובעת מהכרת דרכי האל בטבע או בהיסטוריה . האמונה הדתית על פי הוגים אלו , אינה נשענת על טענות עובדתיות ולא על הוכחות "חוץ דתיות . " הגות יהודית דתית זו , שמעתיקה את כובד משקלה מהמטאפיזיקה אל ההלכה , מן החקירה אודות האלוהים אל משמעות חיי היחיד והקהילה , עומדת לרוב בסתירה לשפה הדתית מסורתית , שבאה לידי ביטוי בתנ"ך , במורשת ההגותית , הפרשנית וההלכתית , ובסידור התפילה . היגדים רבים בכתבי הקודש ובספרות ההגותית והפרשנית אינם יכולים להתפרש , כבעבר , לאור היסט משמעותי זה . מצב דברים זה - אם אין המאמין רוצה לוותר על מורשתו הלשונית העשירה ולהתנתק לחלוטין מהתרבות הדתית שממנה יונקים שורשיו - מצריך עבודת פרשנות יסודית , לעתים מהפכנית , ביחס למושגים הדתיים הרווחים בתפיסה הדתית הקלאסית . 1 גולדמן והרטמן מודעים היטב למשימה המצפה להוגה האורתודוקסי , שמעוניין בשימור השפה הדתית ועם זאת אינו יכול יותר לקבל את האינטרפרטציה של דורות קודמים . "השפה הדתית תלויה בהקשר" אומר הרטמ...
אל הספר