ב . מן היחיד אל הקהילה ומהאוניברסלי אל הפרטיקולרי כבר בחלקו הראשון של הספר עמדתי על הגורמים השונים שתרמו לעליית מעמדה של הקהילה הפרטיקולרית במסגרת התפתחות תפיסת החברה הרב תרבותית . לפיכך אסתפק כאן רק בכמה הערות קצרות בנוגע לשינוי הגדול שחל ביחס למקומה של התרבות . כבר ראינו כי במקום לעסוק במושג האדם וביסודות האוניברסליים של האנושות , מעדיפים תיאורטיקנים פוסט מודרניים להתמקד בחקר תרבויות וחברות פרטיקולריות . בניסוחיו של רורטי : הלך המחשבה הפוסט מודרני עובר משפה השואפת לתיאור "אובייקטי" של המציאות אל שפה המכירה במגבלות "אוצר המילים" שלה . שפה זו אינה מבקשת יותר מאשר סולידריות עם חברה נתונה ואינה מתיימרת להשיג את האוניברסלי והכללי . לפיכך , אם בעבר נתפסה התרבות " במכשלה שיש להתגבר עליה , בחישוקים שיש להשתחרר מהם" ( מאוטנר , שגיא ושמיר , 1998 עמ' ( 73 הנה עתה , בעשורים האחרונים , הולכת ומתפשטת התפיסה " כי הניסיון להשתחרר מהתרבות הוא נואל , וכי תרבות ממלאת תפקיד מכריע בעיצוב זהותו של אדם" ( שם . ( כלומר , עם צמיחת המודעות הפוסט מודרנית לכוחה הרב של התרבות נינטשת התפיסה המעמידה במרכז את היחיד...
אל הספר