. 1 סולובייצ'יק : שלילת הדיאלוג כבר ציינתי כי סולובייצ'יק רואה בחוויה את הבסיס לדת , ומשום שהחוויה היא אישית ובלתי אמצעית , היא אינה ניתנת להעברה לזולת , ואין כל דרך לפתח דיאלוג עם בעלי דתות אחרות או עם אלו שאינם מאמינים . כזכור , הוא שולל לחלוטין כל אפשרות לשיח בין הנצרות ליהדות ואומר כי : "כל עדה דתית עוסקת במחווה נורמטיבית יחידה ... ונואל הוא לנסות למצוא מכנים משותפים" 7 ) כדי הגות והערכה , עמ' 128 . ( 129 במקומות אחרים מציג סולובייצ'יק גישה פטרנאליסטית המחזיקה במטא נרטיב . הוא שולל את תפיסתם של יהודים שאינם שומרי תורה ומצוות , ורואה רק בקיום הדתי את הקיום האנושי האותנטי . עמדה כזו נעדרת , כמובן , כל הכרה בערכה הפנימי של התפיסה האחרת . לגישה זו מתאים סוג הצידוקים הדתיים שנותן סולובייצ'יק במספר מסות , כמו "קול דודי דופק" ו"ובקשתם משם . " צידוקים אלו הם בעלי אופי היסטורי מטאפיזי , ומתאימים למי שמחזיק במטא נרטיב , שמבקש להכיל אמת אוניברסלית . ברור אפוא , כי לשיטתו , דיאלוג שוויוני בין משחקי שפה דתיים שונים אינו אפשרי , או מפני שחוויית האמונה של כל יחיד היא יחידאית ואינה ניתנת להעברה ...
אל הספר