ג . דוד הוטמן : פלווליזם בין דתי הרטמן שותף לליבוביץ וגולדמן בשלוש ההנחות המרכזיות המאפשרות פיתוח 55 תיאוריה דתית פלורליסטית : א . הוא רואה ביהדות בראש ובראשונה מערכת ערכית ולא מערכת הטוענת טענות אמת על העולם או על אלוהים , ומתנגד לביסוס 56 עמדתו הדתית על טענות מטאפיזיות . ב . הרטמן מסכים למשתמע מכך : משמעותה של הדת היהודית היא פנימית , ולפיכך , מסקנות בדבר משמעות חיי הקהילה היהודית ניתן להסיק רק על ידי בחינתם של אורחות החיים ושל הטקסטים המסורתיים , דרכם מכוננת היהדות . ג . גם הרטמן רואה במחויבות הדתית של האדם ביטוי להכרעתו האוטונומית . אומנם , שלא כמו ליבוביץ ובדומה לגולדמן , מדגיש הרטמן כי השפעות סוציולוגיות ותרבותיות נוטלות חלק בעיצוב ההכרעה האישית , אך הוא שותף לליבוביץ ולגולדמן בטענתו כי אין ההכרעה הדתית נובעת מטענות אמת על העולם . ואכן , הרטמן מעלה את היסוד הפלורליסטי למרכז השיח הדתי . תפיסתו הפלורליסטית מתבטאת ביחסו לדתות אחרות , ביחסו ליהודים שאינם שומרי תורה ומצוות וביחסו 57 להומניזם החילוני , ואף ביחסו ליהודים דתיים שאינם אורתודוקסים .
אל הספר