מבוא

מבוא המהלך של ריקון העולם ממשמעותו המטאפיזית , עליו עמדתי בפרק הקודם , מלווה , על פי רוב , גם בהתפכחות מאשליית הוודאות , הרס כל מטא נרטיב והכרה 1 בארעיותה של ידיעתנו . פרק זה ידון במשנותיהם של ליבוביץ , גולדמן והרטמן שמציגים עמדה נחרצת נגד כל אימוץ של תפיסות דתיות שמבטיחות וודאות ( מן הסוג המתבסס על הכרת מטא נרטיב ) ביחס להיסטוריה האנושית , לאמונה הדתית , או להכרעה ההלכתית . 2 טענת אי הוודאות מופיעה במפורש ובאופן שיטתי רק בכתביו של גולדמן . טענה זו מהווה אחת מאבני התשתית של הגותו . עם זאת , אין להתעלם מן העובדה שבאופן פחות שיטתי ומודע , היא נמצאת גם ברקע הגותם של ליבוביץ והרטמן . לפיכך , הפרק הנוכחי יתמודד עם השלכות תודעת הרס המטא נרטיב , ותודעת חוסר הוודאות האנושית בהגותם של כל השלושה : גולדמן , ליבוביץ והרטמן .  אל הספר