4. אליעזר גולדמן: "הצרה צריכה להיות לנו תמרור"

. 4 אליעזר גולדמן : "הצרה צריכה להיות לנו תמרור" גם אליעזר גולדמן התמודד , אם כי לא באופן ישיר , עם שאלת צידוק האל , ומשמעות הסבל והרוע כאשר דן בשאלת משמעותו של מושג ה"השגחה" המסורתי עבור המאמין בן זמננו . בכתביו הוא מרחיב את הטענה הליבוביצ'יאנית ( שהתקבלה גם על ידי הרטמן , כפי שהראיתי לעיל , ( שהאמונה הדתית אינה יכולה להציע קשר סיבתי בין התנהגות האדם ותגובת האל , ולפיכך הוא פוסל את כל שיח התיאודיצאה כבלתי רלוונטי למאמין בן זמננו . גישתו של גולדמן כמו זו של סולובייצ'יק , הרטמן וליבוביץ , מעוררת שאלות ביחס להבנת הטקסטים המסורתיים . התנ"ך , ספרות חז"ל , ספרות המחשבה היהודית וסידור התפילה מצביעים לרוב על הבנה שונה לחלוטין . כך לדוגמא , פרשת "והיה אם שמע" ( דברים יא 13 , ' ( 22 אותה אומר יהודי דתי פעמיים ביום , שחרית וערבית , מצביעה על תפיסה מנוגדת לחלוטין לזו שאימצו ההוגים הנזכרים ביחס לתפקידו של הטבע ( כשליח האל ) בתגמול האדם על מעשיו . גולדמן אכן מודע לפער זה בין תפיסת האמונה שהוא מציע לבין השפה הדתית המסורתית , והוא מפתח גישה פרשנית רדיקלית ביחס להבנת השפה הדתית . לשיטתו , השפה הדתית...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד

מכון שלום הרטמן

אוניברסיטת בר-אילן, הפקולטה למשפטים