. 3 ישעיהו ליבוביץ : '' עולם כמנהגו נוהג" התפיסה הרמב"מיסטית של "עולם כמנהגו נוהג" אומצה כפי שכבר הראיתי בחלק הראשון של פרק זה , באופן מקסימליסטי על ידי ישעיהו ליבוביץ . לשיטתו התופעות ההיסטוריות והטבעיות אינן נושאות כשלעצמן משמעות ערכית ; דתית או אחרת . לפיכך גם מחלות , אסונות טבע , תאונות , מוות , וכל שאר האסונות והימורים הפוקדים את האדם , אינם טעונים משמעות דתית . הסבל , כמו הבריאות הטובה , הולדת ילדים והצלחה , הם חלק מן המציאות הטבעית , וכחלק מנתוניה של המציאות , הם חסרי כל ערך ומשמעות . להבחנה קאנטייאנית עקרונית זו בין המצוי לראוי יש להוסיף הבחנה דתית חשובה , שליבוביץ מרבה להדגישה . כוונתי להבחנתו בין "דת לשמה" ל"דת שלא לשמה . " האמונה , המבטאת את עמידתו של האדם נוכח האל - אומר ליבוביץ - מגולמת באחת משתי הדרכים הבאות : הדרך הראשונה - משקפת את תודעת האדם הרואה עצמו כעומד מול האל "מבחינת מה שהוא ( האדם ) יודע - או חושב שהוא יודע על יחסו של האל אליו" ( חמישה , עמ' . ( 12 היא מתבטאת בעיקר בציפיית המאמין למה שהוא עשוי לקבל מן האמונה . זוהי האמונה "שלא לשמה , " אומר ליבוביץ , בה עובד הא...
אל הספר