. 2 ההכרה במקומה המרכזי של הקהילה כמכוננת את היחיד עמדה פוסט מודרנית מכירה , כאמור , בקיומם של משחקי שפה אוטונומיים . כל אחד ממשחקי השפה מעצב יחיד שונה ממה שהיה מעצב משחק שפה אחר . המודעות ההולכת וגוברת אצל הוגים פוסט מודרניים לכוחו של השיח התרבותי , לכוחה של מסורת לשונית או פרקטיקה ספציפית בעיצוב חשיבתנו ודרכי פרשנותנו את העולם , מפחיתה בכוח המיוחס ליחיד . מכיוון שהשפה אינה שיקוף המציאות , אלא היא מייצגת תפיסת עולם תלוית היסטוריה ותרבות , הרי שגורמים קונטינגנטיים שונים מעצבים את משחק השפה , אשר בו מתפתח ומתעצב היחיד . היחיד נבלע כביכול בתוך המערכת התרבותית המעצבת אותו , ואינו יכול להיחלץ מהעולם התרבותי שלתוכו הוטל . בניסוחו של ליוטר : "עוד בטרם לידתו , ולו רק באמצעות השם שנותנים לו , הילד האנושי מוצב כבר בתור מושא בתוך הסיפור שמספרת הסביבה המקיפה אותו , ושביחס אליו יהיה עליו לנוע בעתיד" ( ליוטר , 1999 עמ' . ( 25 47 לשפה , על פי תפיסה זו , אין כללים מטה לשוניים אוניברסליים . הגיוון שבין משחקי השפה השונים מעצב יחידים בעלי תפיסות שונות של העולם , הבנות שונות של האירועים הטבעיים והאנושיים...
אל הספר