. 1 מבוא לא בכדי עלתה שאלת הצדק החברתי במלוא חריפותה בתחילת המאה העשרים עם עליית כוחה של הדמוקרטיה . ההנחה של הזרם הלאומי הדמוקרטי ( שהרח"ה היה חלק ממנו ) היא כי "כבר הגיע הזמן של ממשלת 1 העם ולהעביר כל שלטון של איש אחד על עם שלם . " לרח"ה לא היה ספק " כי דברי התורה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום ואין דת וחוק אשר יתנגד 2 לדרכי הציוויליזאציאן האמיתי . " השלטון הדמוקרטי לאומי הוא הגילום הבסיסי של הציוויליזציה , וכי דמוקרטיה זו , בעצם טיבה , תובעת צדק חברתי 3 ושוויון משפטי . הרח"ה קידם בברכה את ההתפתחויות בחשיבה המדינית והחברתית של הזמן החדש . לדעתו "הסברא" הולכת ומתפתחת עם הזמן ועם 4 התפתחות הציוויליזציה . ההיענות ל"סברא , " היינו "לצו הציוויליזציה" ולחשיבה המודרנית , המחייבת שלטון דמוקרטי לאומי , הינה בבחינת חובה מדאורייתא . אם כך , התביעה לצדק חברתי במובנה המודרני הינה בבחינת מצווה מהתורה . כך צועד הרח"ה עם הישגי הזמן החדש . השאלה בדבר התאמת ההשקפה ההלכתית לרעיון הדמוקרטי כוללת , אפוא , גם את השאלה הכלכלית חברתית . הצדק החברתי הוא תשתיתה של החברה הדמוקרטית . לא די שהעם יבחר את נציגיו , וש...
אל הספר