ב . היחס אל הנוכרי שאלת היחס אל הגוי מצויה במוקד הספרות ההלכתית עוד מימי התקופה 123 התנאית . עם האמנציפציה וראשית התקופה המודרנית עלתה שאלה זו בחריפות יתירה . ההלכות שנועדו להרחיק את המגע עם הנוכרים מתוך חשש להשפעה שלילית שעלולה לנבוע מקרבה יתירה עמם , עוררו מבוכה רבה . בעולם המודרני אץ מקום לחייץ שההלכה מנסה , לכאורה , להקים בין יהודים וגויים . בייחוד מטרידה את המאמין הרוצה להיות מעורב בעולם המודרני , 124 העמדה הפטרנליסטית והמתנשאת כלפי הגויים . הרח"ה אף הוא היה מוטרד מהיחס השלילי אל הגוי , כפי שמשתקף במסורת ההלכתית , כפי שהיה מוטרד מהעמדה השלילית כלפי האשה . בניגוד לרבנים חרדים , שבתגובה לאמנציפציה הלכו והסתגרו ומגעם עם העולם הנוכרי נותר במישור הטכני בלבד , הרי הרח"ה חיפש דרך לשלב בין ההלכה לבין הערכים ההומניסטים המודרניים . בדומה לדבריו ביחס למעמד האשה מציע הרח"ה הבחנה עקרונית בין המישור החברתי מוסרי לבין המישור הדתי . מן הבחינה החברתית מדינית וכן מן הבחינה המוסרית אין כל הבדל בין יהודי לגוי . ההבדל ביניהם קיים רק במישור הדתי וכהבדלי מנהג תרבותיים ( נימוס בלשונו של הרח"ה . ( מנקודת ...
אל הספר