ד . עמדתה של הציונות הדתית כלפי החילוניות כאמור הציונות הדתית חייבה פתיחות כלפי המודרנה במישורים שונים כדוגמת פתיחות כלפי התרבות החילונית , חיוב המדע וההשכלה ועוד . כן התייחסה הציונות הדתית בחיוב לשיתוף פעולה מלא עם גורמים חילוניים , וזאת בניגוד לעמדה החרדית אשר סירבה לשתף פעולה עם החילונים . אולם , כפי שמצביעים חוקרים שונים , פתיחות זו לא גררה הכרה בלגיטימיות של תופעת החילון ובדומה לעמדה החרדית גם היא שללה מן החילוני תודעה עצמאית . כבר הרב ריינס , ממקימי המזרחי , ראה את הציונות כתנועת שיבה אל היהדות . הרב ריינס טען למעשה כי העם היהודי בטבעו אינו יכול להיעשות לעם חילוני : עם ישראל קשור תמיד ליהדות . ואפילו אם הוא רוצה לעזוב את היהדות אינו יכול , כי גם בעזיבה היותר גדולה נשארת בלבו נקודה יהודית העלולה להתפתח על ידי איזה כח מן החוץ . והכה הזה הוא הרדיפות והמצוקות . ואחרי שכל כלל הוא קיבוץ הפרטים , מובן שגם היהודי הפרטי אי אפשר לו לעזוב את היהדות עזיבה גמורה 27 ומוחלטת . הציונות הדתית רואה בתהליכי החילון תהליכים ארעיים , שבסופם ישוב העם היהודי לתורה . ההיסטוריה היהודית מתפתחת לכיוון היעד ...
אל הספר