ג . יחסה של האורתודוכסיה החרדית אל החילוניות ככל שהתברר אופייה החילוני של הציונות ופתיחותה כלפי המודרנה דחו החרדים את הציונות צעד אחר צעד , האשימו את הציונים במינות 14 ואפיקורסות וראו בהם "מחטיאי הרבים . " עימות זה , בין החרדים לבין החילונים והעולם המודרני נמשך זה למעלה ממאתיים שנה . המציאות כפי שהתגלתה לעיניהם של רבנים מסורתיים שהיגרו למערב ולארץ ישראל בתחילת המאה , כאשר הרוב המכריע של הדור הצעיר נוטש את אמונת אבותיו , יצרה אצל רבים מהם תחושה שהם מייצגים זהות יהודית שעתידה להיעלם מן העולם . הסחף מן המסורת לא נתפס בעיניהם כתהליך אובייקטיבי , וכפועל יוצא מתהליך המודרנה והסקולריזציה . הוא נתפס כתוצאה מפעולות "מהרסים ומחריבים" אשר יצאו מתוך החברה היהודית , במטרה ברורה לערער את הזהות היהודית . מנקודת מבט זו נתפסו החילונים כרשעים שיש להלחם בהם . דומה כי ניתן להציג את העמדה החרדית במלוא חריפותה לאור אמרותיו 17 והגותו של אחד מגדולי היהדות החרדית , הרב ישעיהו קרליץ , החזון אי"ש . לטעמו של החזון אי"ש , אין מציאות בה יוכל להתרחש דו קיום בין שומרי מצוות לבין חילוניים . כדוגמה , מיוחסת לו האימרה :...
אל הספר