חלק ב : על הקאטאוויש והצחוק החכם הרוצה להבין את מהות המדינה פונה להכיר את הקאטאוויש שלה , "כי כשצריכים לידע דבר , צריכים לידע הקאטאויש של אותו הדבר . " האפשרות ללמוד מהצחוק ומהליצנות על המדינה הוא לימוד דרך ראי עקום , שמטבעו מעצים ומקצין עובדות קיימות , אך בגלל ההעצמה וההגזמה מתעצבים דברים שחוסר ייתכנותם בולט , ומתוך ראי זה — טוען החכם — אפשר ללמוד על מהות המדינה . לימוד זה מטרים את אופיו של הלימוד על דרך השלילה מהמדינה למלכה . בשני המקרים הלימוד אינו ישיר ועל דרך החיוב , אלא דרך השתקפויות ועל דרך השלילה . את מהות המדינה לומד החכם באמצעות הליצנות והצחוק שבה , ואת מהות המלך - דרך המדינה , שהוא רחוק ממנה ותכונותיו הפוכות מתכונותיה . השאלה המסקרנת היא מהו אותו בית צחוק עולמי הכולל את כל הבתים ואת כל העיירות ואת כל המדינות ? ומיהו אותו ליצן העושה את כל הצחוק והקאטאוויש של המדינה ? מרמזי המעשיות המובאים בפיטורי המעשיות לאחר הסיפור , רמזים "שנשמעו מפיו הקדוש" של ר' נחמן " , אפשר להסיק שהמקום הוא בית המקדש בירושלים . וזה לשונו : . 53 סיפורי המעשיות , הקרמה ראשונה , עמ' ו . כך גם עולה מהדברים ...
אל הספר