ה . מחיאת כפיים מחיאת כפיים מתוך התלהבות בתפילה היתה מנהג חסידי נפוץ , אך החשיבות היתרה שיוחסה למחיאת הכפיים בברסלב , הן במישור ההגות והן הלכה למעשה , בריבוי השימוש במחיאות כפים בתפילה ובהתבודדות , היא תופעה יוצאת דופן . בתורה שאנו עוסקים בה עתה , הידיים ומחיאת הכפיים תפקידן לסייע בגילוי הדמיון הנבואי ולעלות ולצייר בעזרתו את תמונת ה . ' נבואה וחזיון תמונת ה' אינם רק תהליך נפשי פנימי התלוי בכוונותיו ובמחשבותיו של האדם , אלא לאברי האדם ולמעשיו נועד תפקיד פעיל בתהליך הנבואי . השפתיים והידיים , הדיבור ומחיאת הכף הם חלק ממנו הן מכוח היותם חלק מהפרקסיס המקדים את הנבואה והן מכוח היותם מדיה לדבר השכינה . הדיבור , ניב השפתיים , אף שהוא פרי יוזמת האדם , הוא במקביל בריאה של האל השולח את הדיבור לשפתי האדם , וכלשונו של ר' נחמן בתורה "תקעו ממשלה : " "שעל יךי נבואה התפלה בשלמות , כי התפלה היא בחינת : 'בורא ניב שפתים , ' בחינת נבואה . " הידיים אף הן משמשות כלי בידי האל לשלוח את חזיונותיו לכוח המדמה של האדם , כמאמר הפסוק "וביד הנביאים אדמה . " . 41 ר' אלימלך מליז'נסק כותב : "וזהו וישא אהרן את ידיו ע"ד ...
אל הספר