ב. סירוס ושיגעון

ב . סירוס ושיגעון גם בתורה "בקרוב" מתאר ר' נחמן זיקה בין הדעת והשיגעון לבין היכולת להוליד , אך כאן הזיקה הפוכה מזו שתוארה במקור הקודם : על פי דברים אלו , דווקא ביטול היכולת להוליד היא המביאה דעת והיא המביאה מזור לשיגעון . רעת ויכולת הולדה על פי זה אינם מחזקים זה את זה אלא להפך ועל כן "הסרוס ךפואה למשגע . " גם אם נקרא זאת באופן מתון יותר - דהיינו : שמדובר על ביטול וסילוק זמני של "יסוד 12 " המוביל לתיקון המוחין - עדיין מצטייר כאן יחס הפוך בין דעת להולדה מזה שראינו בתורה הקודמת . . 6 שם . . 7 אמנם , קביעתו של ר' נחמן ש"מי שאין שלם בדעתו , והוא רחוק מדעת האדם , כל שכן מדעת השם יהבךך , שהוא בחינת ה"א , ז 'זן הוא 7 ןטן ואין מוליד" נראית לכאורה סותרת את המציאות המוכרת , שבה אנשים הרחוקים מה " ואף לא ניחנו בחוכמה יתרה , הם אבות לילדים , והדבר לא פגע ביכולתם להוליד . אך עדיין נראה , שכוונתו של ר' נחמן לקשר את יכולת ההולדה הפיזיולוגית עם דעת . . 8 ליקוטי מוהר"ן , קמא , לו . . 9 זוהר , ויקרא ר , ע"א . . 10 שיר השירים ה , א . . 11 ליקוטי מוהר"ן , קמא , לו , ו . . 12 שהיא הספירה המקבילה לאיבר הזכרי...  אל הספר
עם עובד

מכון שלום הרטמן