א. עיקר ההולדה על־ידי הדעת

א . עיקר ההולדה על ידי הדעת בתורה המכונה "ה' הדעת" מקשר ר' נחמן בין יכולת ההולדה לבין הדעת : חוסר היכולת של הקטן להוליד נקשרת אצל ר' נחמן לכך , שהקטן אינו בר דעת , ו"עיקר ההולדה ע"י הדעת . " גם בהמשך תורה זו מפרש ר' נחמן ואומר : "כי קטן אינו מוליד . כי אין לו דעת השלם . " אמנם ישנם משפטים בדברי ר' נחמן שקשה לקבלם כמתייחסים אל מציאות פיזית רגילה כגון קביעתו , ש"מי שאין שלם בדעתו , והוא רחוק מדעת האדם , כל שכן מדעת . 1 בראשית מז , כג . . 2 על דרך מדרש רבה : "אכרם לא מוליד אברהם מוליד ... שרי לא תלד שרה תלד" ( גראשית דגה , מד , י . 3 . ( בראשית ד , א . . 4 סנהדרין סח , ע"ב . . 5 ליקוטי מוהר"ן , קמא , נג . השם יתברך , שהוא בחינת ה"א , ואזי הוא קטן ואין מוליד , " ואף על פי כן את דברי ר' נחמן יש להבין כמתייחסים גם למישור הפיזי ולא רק כמשל ודימוי לכוחות היצירה הרוחניים של האדם . כך משתמע מהמשך התורה המסבירה את עקרותם של אברהם ושרה ואת זכייתם המאוחרת בפרי בטן , כנובעת מתהליך השלמת הדעת : "ובשביל זה אברהם ושרה טךחו את עצמן לגיד גךים , כי על ידי זה השלימו דעתם , ונתקךבו לה"א הזאת , הינו לדעת השם...  אל הספר
עם עובד

מכון שלום הרטמן