ב. התורה כקמיע

ב . התורה כקמיע גם לתפישת התורה כבעלת סגולות מאגיות וכקמיע שבעזרתו אפשר לפעול פעולות מאגיות שורשים במדרש . המדרש בויקרא רגה שנביא להלן הוא , כנראה , המקור לדימוי של ר' נחמן את התורה כמקל שחקוקים בו שמות או קמיעות . אמרי רב הונא בשם ר' בנימין בן לוי אמר משל למלך שאמר לבנו צא לפרקמטיא אמר לו אבא מתיירא אני בדרך מהלסטים ובים מפני אפורטין [ שודד יםן מה עשה אביר נטל מקל וחקקו ונתן בו קמיע ונתנה לבנו ואמר לו יהי המקל הזה בידך ואי אתה מתיירא משום בריה אף כך אמר הקב"ה למשה אמור לישראל בני עסקו בתורה ואין אתם מתייראים משום אומה . הן דימוי התורה למקל "' שחקוקים בו שמות והן המונח "קמיע" לגבי התורה מופיעים במדרש . השימוש במונח "קמיע" מחדד ומבהיר , שאופן השפעת התורה כמגינה בפני מזיקים ואויבים הוא מאגי סגולי מובהק ואין מדובר על התורה כמגינה מתוקף היותה מקנה זכויות , יוצרת קרבה בין ה' וישראל או פרשנויות אחרות מעין אלו . ר' נחמן לקח מהמדרש את אופיה המאגי של התורה ומצרף זאת לאופיו הדיבוקי של יצר הרע כרוח הנכנסת באדם , כפי שעולה מהגמרא בסוטה , ומסביר באופן זה את פעולת התורה כנגד יצר הרע כפעולת קמיע ושם ...  אל הספר
עם עובד

מכון שלום הרטמן