הערה אישית , לא פרטית פלשתי לתחום גברי . מלחמות אינן נושא מובהק ונפוץ שנשים עוסקות בו במחקריהן , גם אם לא מדובר במהלכי קרבות בלבד . וכיום מקובל יותר לעסוק בלימודי נשים , בנושאי נשים , בנשים על כל סביבותיהן וצדדיהן , וזאת בעיקר על ידי נשים חוקרות . פניתי לעולם גברי - מלחמה , חיילים , לוחמים גיבורי מלחמה . גברי , גם משום שגיבוריו נמנים עם התנועה הקיבוצית שהפנתה את מרצה וכוחותיה לגברים בעיקר , לפחות בתקופה הנדונה בחיבור זה . היו נשים , אך הן היו על תקן של אמהות / רעיות / אחיות - שכולות . הן לא נקטו עמדה בפולמוסים הסוערים , לא עיצבו משנות אידיאולוגיות למיניהן , ולא הרעישו שמים וארץ בעיתונים , במאמרים וברשימות , בעד או נגד . הנשים היחידות שנכנסו למיסדר העילית הגברי של הלוחמים , ללא שום קשר למיגדר ולזהות , היו נשות תנועת גוש אמונים בעקבות מלחמת יום הכיפורים . קולן נשמע ברמה והן שימשו בתפקידים דומים לאלו של הגברים . לא רציתי להיות שותפה להן , על שום עמדותי העקרוניות הפוליטיות ועל שום אורחות חיי . העולם הגברי , שהתגלם בעיקר במלחמה , בקיבוץ , ובדת - היה מסדר סגור . מקומי נפקד ממנו . אף שהייתי ש...
אל הספר