ו . המלחמה היא "דבר עליון , " כורח וגורל למלחמת ששת הימים וללוחמיה אין אח ורע בהיסטוריה . היא הייתה לפלא ולנס יותר ממלחמות אחרות . לוחמיה מיוחדים במינם בגבורתם , בטוהר נשקם ובמידת ההומניות שלהם . אך נבחרותם היא גם בחולשתם . כגורלם היהודי , שאין ממנו מנוס ואי אפשר להתכחש לו , גורל זה רודף גם את הנמלטים ממנו . הוא כפוי על היהודי . לא רק האבות מדברים כך , גם הבנים , לוחמים מן השורה , מרבים להשתמש בביטוי 'גורל יהודי' בהקשרה של המלחמה : הדגש הוא על " הטרגיות של הקיום היהודי ; " "שהמלחמה הזאת כמו שלשלת המעשים 125 כולה היא חוליה בתחושה הטרגית הזו . " מחמת גורלם היהודי נידונו הלוחמים להילחם על קיומם עד סוף כל הדורות . זוהי גזרת גורל של מצב שלא ניתן לשנותו , שאינו תלוי ברצון או בהכרעה , גם לא בכוח הצבאי . כך נגזר . האבות מדברים על הרגשת הגאווה בבנים שגידלו . הקורבן אמנם גדול כי למלחמה זאת אין תקדים . התחושה היא שבמלחמת ששת הימים , יותר מאשר במלחמת העצמאות ובמבצע סיני , הייתה "עמידה גורלית של המדינה . " בתש"ח גם ידעו "שאפילו אם ננוצח , יקימו את המפעל מחדש . " שתי המלחמות הקודמות עמדו אפוא בסימן ...
אל הספר