יב . על העדרו של "איש האלוהים ואיש הצבא" מן המסוות היהודית האוטופיה המשיחית הרליגיוזית התפתחה באופן בלתי תלוי במחשבה הדתית . לא מצאתי במסורת היהודית ובמקורותיה דגם יסוד דומה לזה של " איש האלוהים ואיש הצבא" שהקדים את דמות המתנחל חובש הכיפה ונושא העוזי . רוב הלוחמים ב , 1956 ב 1967 וב , 1973 שנטלו חלק פעיל בשיחים ובכנסים הרבים ו / או כתבו בעצמם , לא היו שומרי מצוות , על פי עדותם . לרובם , וגם זאת על פי עדותם , לא הייתה היכרות עם מסורת ישראל , או זיקה אליה . הרליגיוזיות , כגירסה ספציפית של אקסטזה , מתאפיינת אפוא בהעדר בסיס או גוף ידע דתי . הרליגיוזיות היא החוויה עצמה ולא מה שמביא לחוויה . והחוויה עצמה כל כולה מתבטאת במגע הקונקרטי , הגופני יצרי חושי עם אובייקטים ושאר אתרים ומקומות בעלי משמעות דתית היסטורית . מאפייניה של הרליגיוזיות הם אפוא איבוד החציצה בין ייצוג לבין ממשות ; ארוטיזציה של תיאור החוויות הקשורות במלחמה ובניצחון ; פרשנות המקורות המקראיים בדרך של העברה נושאית מן האל אל החייל המשיחי ו"ניכוס לשון המסורת והעתקתה ; " היפוך בתנועת הזמן : הזמן הכרונולוגי ההיסטורי הופך לזמן תודעתי...
אל הספר